לנתק בערב: איך משאירים את יום העבודה מחוץ לדלת

אתם סוגרים את הלפטופ או יוצאים מהחניה, והראש עוד בפגישה של ארבע. בארוחת הערב אתם מנסחים מחדש את המייל שלא שלחתם, ובמקלחת ממשיכים ויכוח עם מי שכבר מזמן הלך הביתה. הגוף בבית, והמחשבות עדיין בעבודה.

יש לזה מחיר. מחקרים על התאוששות מעבודה מראים שהיכולת להתנתק מהעבודה בשעות הפנאי, גם במחשבה, קשורה לפחות תשישות ולמצב רוח טוב יותר. הניתוק בערב הוא חלק ממה שמאפשר לחזור מחר עם כוח.

למה הראש ממשיך לגלגל

מה שנשאר פתוח ממשיך לתפוס מקום: משימה בלי צעד הבא, שיחה שלא נסגרה, החלטה שנדחתה. הראש מחזיר אותן שוב ושוב כדי שלא תשכחו.

במחקר של מסיקמפו ובאומייסטר, אנשים שהשאירו משימה פתוחה המשיכו לחשוב עליה גם כשעסקו בדברים אחרים. מי שכתב תוכנית קונקרטית להשלמת המשימה הפסיק להיות מוטרד ממנה. לא היה צריך לסיים אותה. הספיק להחליט מה עושים ומתי.

רגע של מעבר

ביום שישי אחד יצאתי לטיול בוקר עם הכלב, והבת שלנו, אז תינוקת, הייתה קשורה אליי במנשא. באמצע הטיול התחיל גשם חזק, ואני בלי מטריה. הלחץ עלה מהר. ואז שמעתי צחוק קטן: היא ניסתה לתפוס את הטיפות בידיים. תוך שנייה הלחץ התחלף בחיוך.

המצב שלנו יכול להשתנות מהר, כשיש משהו שמסמן את המעבר. המנטורית שלי, תמר קורצמאיר, נהגה להגיד שגם היא חווה רגשות קשים, היא פשוט משנה את הלך הרוח מהר יותר. בסוף יום עבודה אין תמיד צחוק של תינוקת שיעשה את זה בשבילכם, אבל אפשר לייצר את הרגע הזה בכוונה.

עשר דקות בסוף היום

1. רשימת סגירה. לפני שאתם סוגרים את היום, כתבו כל מה שנשאר פתוח, וליד כל דבר את הצעד הבא ומתי תעשו אותו. ככה הראש יודע שהדבר לא ייעלם, ויכול להניח לו.
2. משפט אחד על היום. מה היה הדבר החשוב שקרה היום? משפט אחד. ככה ליום יש סוף.
3. סף הדלת. ברכב, במדרגות או מול הדלת, קחו כמה נשימות עם נשיפה ארוכה ואיטית. נשיפה איטית מאטה את קצב הלב, והגוף מקבל סימן שאפשר לרדת הילוך. החליטו מה אתם משאירים בחוץ, ואיך אתם רוצים להיכנס הביתה.

ומה עם הערבים שבהם היום לא נגמר?

בהייטק הישראלי הערב הרבה פעמים לא נגמר בשש. יש שיחה עם ארה“ב ב-19:30, הודעה בסלאק בעשר, ולפעמים פותחים שוב את הלפטופ אחרי שהילדים נרדמו.

גם אז אפשר לעבוד עם אותו עיקרון:

• סגרו פעמיים. רשימת סגירה קצרה לפני הזמן עם המשפחה, ועוד אחת אחרי השיחה המאוחרת.
• תחמו את העבודה המאוחרת בזמן. “מ-21:30 עד 22:15 אני עונה על מה שדחוף” עדיף על ערב שלם שבו העבודה פתוחה ברקע.
• רשמו ואל תפתרו. מחשבה שקופצת אחרי שסגרתם הולכת לרשימה של מחר. אין צורך לפתור אותה עכשיו, רק לתת לה מקום.

מה נשאר אצלכם פתוח הערב? נסו לכתוב לידו את הצעד הבא ומתי, ותראו מה זה עושה לשעה שאחרי.